נשים בהריון מתלוננות לא מעט על תסמונת שקיבלה את השם "טמטמת הריון". הן מדווחות על איבוד זיכרון ויכולת מופחתת להתרכז. גם לאחר לידה, הן מצליחות להתרכז בתינוק שלהם ותו לא ובקיצור- עולמן המחשבתי כולו מתהפך על צידו.
עניין טמטמת ההיריון היה נשמע לי הגיוני עד היום כי מחקר משנת 2002 הראה מסריקות מוח של נשים בהריון, שבשלושת החודשים האחרונים לפני הלידה מוחה של האישה מתכווץ!
החוקרים משערים שאולי זה בגלל שהמוח מכין את עצמו להופעת התינוק, מהלך שמשנה לגמרי את התנהלות חייה ומחשבותיה של האם, ולכן יש אזורים שגדלים בעוד שאחרים קטנים.
הם הראו שהכווץ הזה חוזר לגודלו המקורי עד שישה חודשים לאחר הלידה.
אבל פתאום נתקלתי במחקר חדש- מחקר בן חודשיים בלבד:
רק באוקטובר האחרון הוכיח המחקר שמוח של אימהות טריות גדל בחודש הראשון לאחר הלידה. ממש גדל פיזית.
ניורוביולוגית בשם פיליאנג קים פרסמה את הממצא הזה בשיתוף עם האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. החוקרים סרקו את מוחן של 19 נשים לפני ואחרי שהן ילדו, בבית החולים החדש בייל. עשר נשים מתוך ה 19 ילדו בנים, ותשע נשים ילדו בנות. מוחן של הנשים נסרק 2-4 שבועות בטרם הלידה, וכן נסרק 3-4 חודשים לאחר הלידה.
נמצא שנפח החומר האפור במוח (כלומר, מספר תאי המוח או הקשרים ביניהם) גדל באופן משמעותי באזורים מסוימים במוחן של האימהות הטריות!
זה לא כזה פשוט כמו שזה נשמע. באנשים מבוגרים לא נראית בדרך כלל גדילה של אזורי מוח בצורה כל כך משמעותית בזמן כל כך קצר. גדילה כזו תוך כמה חודשים רואים אצל אחרים רק במקרי פגיעה מוחית, מחלה, שינוי דרסטי בסביבת המחייה, או אם למדתם יכולת חדשה ותרגלתם אותה כל יום כל היום באופן מאד אינטנסיבי.
אצל האימהות הטריות נוצרו תאי מוח חדשים שהגדילו את ההיפותלמוס, שקשור במוטיבציה אימהית, את האמיגלה וה SN– שקשורים ברגש ובתגמול וסיפוק, את האונות הפריאטליות, שקשורות בעיבוד חושי, ואת קליפת הקורטקס הקדמית שקשורה בחשיבה לוגית ושיפוט.
יותר מכך, ככל שהאימהות הטריות דרגו את התינוק שלהם כיותר מיוחד, יפה, אידיאלי באופי, מושלם וכו' וכו', האזורים במוח האמצעי שלהם שקשורים להתנהגות אימהית, רגש ותגמול היו יותר גדולים לעומת אמהות שפחות התלהבו מהתינוקות שלהם.
טוב, נו, זה בטח ילד ראשון, איזו אימא לא תתלהב?
אז זהו, שלחלק מהאמהות במחקר כבר היו ילדים. זה דווקא הוסיף לגוון שבמחקר. לעומת זאת, יש אימהות שלא מתלהבות מהילדים שלהן. אילו הן האימהות שסובלות מדיכאון לאחר לידה. החוקרים דאגו שאף אחת מהיולדות הללו לא סבלה מדיכאון כזה, כי זה ידוע שדיכאון לאחר לידה משפיע על הקשר שבן האם והתינוק, גורם לאם להתייחס פחות לילד ולהעניק לו פחות גירויים, וגם משפיע על ההתנהגות העתידית של הילד כשיגדל.
אז מה עושה התינוק שגורם למוח של האימהות לגדול?
הקשר של האם עם התינוק זה גם הביצה וגם התרנגולת. מצד אחד, התינוק היונק והתלוי באימו גורם למוח האם להפריש אוקסיטוצין- הורמון שאחראי על חיזוק הקשר הרגשי ביניהם. הרגש הנעים והרוגע שמשרה האוקסיטוצין במוחה של האם גורם לה לרצות להמשיך את הקשר הזה ורגשות אהבתה לתינוקה גוברים.
מצד שני, הגדילה עצמה שמתרחשת במוחה באזורים שקשורים לטיפול אימהי גורמים לה לטפל באדיקות בתינוק ולדאוג לשלומו- ויתכן שזה המנגנון שמשרת את הטבע בכדי לדאוג שתינוקות גדלים בבטחה מבחינה פיזית, רגשית ושכלית.
החוקרים משערים שההורמונים שעולים ברמתם אצל יולדת- אוקסיטוצין, אסטרוגן ופרולקטין, הם אלו שמאפשרים למוח את שינוי הצורה הזה- את ההתארגנות מחדש בעקבות הופעתו של תינוק בחייהן.
אז התנהגות משנה את המוח, או המוח משנה את ההתנהגות?
גם זה וגם זה. החוקרים שהציגו את הממצאים הנוכחיים אומרים שהתוצאות מראות שטיפול אימהי הוא תוצאה של בניה מוחית פעילה שמתרחשת לאחר הלידה. לעומתם יש מחקרים שמדגישים דווקא את העניין שעצם הטיפול בתינוק מעורר את השינוי במוח. הם הראו שנשים שמעולם לא הרו, גברים והורים מאמצים מסוגלים להגיב תגובה אימהית אחרי מגע הדוק יומיומי עם תינוק. הקשר עם התינוק מעצב מסלולים עצביים במוח וגורם להם לגונן עליו ולדאוג לו.
ואיך שני המחקרים מסתדרים יחד?
כנראה שהמוח גם מתכווץ וגם גדל. החוקרים הראשונים בדקו את המוח שלושה חודשים לפני לידה והראו שהוא מתכווץ. המחקר החדש בדק את המוח של האימהות רק שבועיים עד חודש לפני הלידה- כלומר הוא ככל הנראה כבר היה מכווץ אך הם לקחו את זה כאילו זה מצבו הטבעי.
לאחר הלידה הם הראו שהמוח גדל. נכון! כי גם המחקר מ 2002 הראה שהכווץ חוזר לגודלו המקורי מהלידה ועד שישה חודשים לאחר מכן, והמחקר החדש אכן בדק את המוחות של האימהות בתוך הטווח הזה של מספר החודשים הקרוב ללידה.
כלומר, הטמטמת עוברת כשהתינוק מופיע, וזה שאתן מרוכזות בקטנצ'יק ולא בבעל, זה לא בגלל הטמטמת, זה בגלל הגדילה של המוח, ההורמונים שרצים לכן שם, והריח המופלא של התינוק, שמחקרים מצאו שמכיל פרומונים שגורמים לאזורים אימהיים במוח להגביר את פעולתם…
